shira werner

My initial thought was "watch it because it's an Oscar nominee". After watching this movie I can clearly say I felt emotions I didn't think I had. The guilt that ran through my body, the shame and the redemption that occurred at the end was an out of body experience. It's a love letter for life itself, while understanding that it ends and we can only be as whole as a one good, meaningful act we perform during its course. There are scenes that takes you into the character's mind, the constant apologies, the feeling that you are not worthy to be a part of anyone's life. The utter loneliness portrayed by a single stare from Charlie to his daughter. Honesty is the way to make every small detail of our life a true masterpiece, as amazing as we can be - because we are as best as we can be right now, and in every moment that we breath on this earth. "People are amazing", I can not stress this enough - don't walk, RUN and watch this movie. 10/10

במקור לא התכוונתי לראות את הסרט הזה כי הוא נראה, בלי להעליב, פשוט אידיוטי. וואלה זכיתי שהיה לי זמן פנוי והחלטתי לראות. מדובר בנקודת מבט שקופה של השחקן ניקולס קייג' על הקריירה שלו, על שמו בקרב המעריצים ועל הסאטירה שאופפת את הדמויות שלו. השחקן משחק את עצמו בקומדיית bromance מלאת אקשן, יחד עם השחקן הכובש פדרו פסקל, שמלווה את תהליך דמותו של קייג' מבלי משים לשלמותו. המון בדיחות פנימיות, ביקורת עצמית וציניות שיכלו להיות הרסניות, אבל מרימות את הסרט ומצחיקות את הצופה. רוצה לציין שהופעתו של פדרו פסקל, שלאחרונה מככב בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה ראויה לשבח. השחקן מצליח להוסיף לסרט פן רחב של רגשות - הומור, לצד כאב, חרטה ופחד לצד אחווה רגישות. בראבו. ממליצה - 9.5/10.